שמנים אתריים

 שמנים אתריים והחיבור עם ארומתרפיה

את המונח ארומתרפיה טבע לראשונה הכימאי הצרפתי רנה מוריס גטפוסה בשנת 1930. בעת עבודתו במעבדה התפוצץ מיכל וגרם לכוויה בידו. באופן אינטואטיבי הכניס רנה את היד אל המיכל הקרוב אליו שהכיל שמן לבנדר כדי לצנן את הכוויה. כך גילה את היכולת המופלאה של השמן האתרי לרפא את הכוויה במהירות ללא צלקות. למרות שהמונח נטבע רק ב- 1930 חשוב לזכור שהשימוש בשמנים האתריים ובתמציות צמחים הינו עתיק יומין. 

מהי ארומתרפיה וכיצד מתבצע הטיפול באמצעות ריח

שיטת טיפול אלטרנטיבית המשלבת ניחוח, ארומה עם טיפול בגוף ובנפש. התועלת המרכזית בטיפול מגיעה מהריחות הנעימים ומהתכונות של השמנים האתריים שמשפיעים עלינו באופן ניכר מבחינה פיזיולוגית ופסיכולוגית. חוש הריח שלנו קשור למערכת הלימבית במוח האחראית לעיבוד נתונים תחושתיים והוא משפיע עלינו באופן מיידי. ריחות טובים שולחים אותנו למקומות נעימים כאשר הריחות הרעים עושים בדיוק ההיפך.

איך זה עובד?

הארומתרפיה מפעילה אצלנו שני חושים עיקריים חוש הריח וחוש המישוש שני אלה מהווים ערוץ ישיר בהם מגיעים השמנים אל מחזור הדם שלנו. 
חוש הריח – תהליך זיהוי וקליטה של הריח מתחיל בנשימה, כאשר האוויר נכנס אל האף. בתוך האף ישנם נימים קטנים של דם באמצעותם נכנסים השמנים האתריים למחזור הדם שלנו.

חוש המישוש – העור הוא האיבר הגדול ביותר בגופינו ויש לו תפקיד חשוב כשומר ומונע כניסה של גורמי מחלה אל תוך הגוף. לעור שלוש שכבות אפידרמיס, דרמיס והיפודרמיס. האפידרמיס היא השכבה החיצונית והדקה ביותר שאחראית לבריאות וחיוניות העור ומגנה עליו מפני חדירה של מזהמים או איבוד נוזלים. הדרמיס היא השכבה השנייה בעלת רשת ענפה של כלי דם ויש לה שני תפקידים עיקריים: לספק חומרי הזנה באופן שוטף לתאי האפידרמיס ולשמור על האלסטיות של העור. בשכבה זו נוצרים שני חלבונים קולגן ואלסטין המספקים לעור את עמידותו גמישותו. היפודרמיס השכבה השלישית והפנימית ביותר מכילה כמות גדולה של תאי שומן המשמשים כ"בולמי זעזועים" המשמשים כהגנה לרקמות ומבנים עדינים כמו כלי דם ועצבים. מאחר והמולקולות בשמנים האתריים קטנות מאוד הן מסוגלות לעבור דרך שכבות העור, הן נספגות אל הדרמיס ועוברות ישירות אל מחזור הדם. לכן חשוב תמיד לדלל את השמן האתרי בשמן בסביס צמחי כדי למתן את כניסת השמן. 

מה זה שמן אתרי ?

חומר נדיף המצוי בכמויות מזעריות בצמח. תמצית זו מעניקה לצמח את ריחו המיוחד לו ומשמשת אותו לשתי מטרות עיקריות: מערכת חיסון והגנה ומחזור החיים פריחה, רבייה, הבשלה. הגישה הרוחנית מייחסת לשמנים האתריים כוח חיים ואנרגיה, עיקר הנשמה של הצמח.
על פי מחקרים ושיטת הטיפול ארומתרפיה יש לשמנים האתריים סגולות, תכונות תרפויתיות, בעלות השפעה ניכרת על בני אדם. לדוגמה-
כאבי ראש, מגרנות, לחץ, חרדות ודיכאון
נדודי שינה, ותשישות
בעיות נשימה והתקפי אסטמה
התקררות ונזלת
בעיות עיכול וספיגה
כאבי שרירים ודלקות פרקים
פצעים, צלקות, כוויות ובעיות עור

איך משתמשים בשמנים אתריים?

הרחה על ידי מבער שמנים בחלל הבית או החדר, טיפה על דש הבגד או על הכרית לפני השינה
עיסוי הכנה של תמצית שמן אתרי בתוך שמן נשא למשל שמן זרעי ענבים, שמן שקדים מתוקים, חשוב מאוד שהשמן אתרי יהווה 3% או פחות מתוך הכמות של שמן נשא. כחמש טיפות שמן אתרי לכל עשרה מ"ל של שמן נשא. בכל מקרה רצוי להתייעץ עם ארומתרפיסט לפני השימוש.  
אמבט חם לאמבטיה מלאה מומלץ לשים כחמש טיפות שמן אתרי
אדים תרופת סבתא טבעית המקלה על גודש נשימתי, הנובע מהצטננות ומחלות שקשורות בדרכי הנשימה. לשים כחמש טיפות שמן אתרי בקערת מים רותחים לכסות את הראש במגבת, לעצום עיניים ולשאוף את האדים
קומפרסים יעילים מאוד בהקלה על בעיות עור, כאבי שרירים, כוויות וחבלות מלאו קערה במים חמים או קרים לפי הצורך בערך כ- 250 מ"ל טפטפו שש טיפות שמן אתרי, תתבלו מגבת בגודל הרצוי והניחו כעשרים דקות

איך מפיקים שמן אתרי

הרבה מהלקוחות שלנו מתעניינים בתהליך ההפקה והמיצוי של השמנים האתריים. שמנים אתריים הם כמו שיקוי מופלא ובהחלט מעניין לדעת איך הם נוצרים. ישנם מספר שיטות אפרט לכם על הנפוצות ביותר.

זיקוק באדים השיטה הנפוצה ביותר להפקת שמן אתרי היא זיקוק באדים. בשיטה זו מחממים מים בתוך כלי בטמפרטורה שתהיה גבוהה מספיק כדי לייצר אדים. האדים שנוצרים עוברים למיכל נוסף המכיל את הצמח ממנו אנו רוצים להפיק שמן אתרי. האדים החמים גורמים לצמח לשחרר את השמן האתרי שנאסף החוצה למיכל נוסף באמצעות האדים. האדים שהתקררו הופכים למים שנקרא הידרוסול והשמן צף מעליו. השיטה הזאת טובה ויעילה מכיוון שהיא ממזערת פגיעה באיכות השמן והיא משלימה את התהליך במהירות האפשרית.

סחיטה שיטה זו מתאימה להפקה של שמנים אתריים מפירות הדר בלבד. שכבת הקליפה החיצונית של פירות ההדר מכילה את תאי השמן. בשביל לחלץ את השמן יש לנקב את הקליפה או ללחוץ לחיצה רוחבית. כיום את פעולת הסחיטה עושים באמצעות מכונה שלוחצת ומנקבת את הקליפה. היתרון הגדול של השיטה הוא שאין שימוש בחום בתהליך ההפקה.
בעבר סחטו את השמן בעבודת יד באמצעות ספוג. לאחר קילוף הפרי השרו את הקליפות במים חמים בכדי להעניק לקליפה גמישות. כאשר הקליפה גמישה מניחים ספוג והופכים אותה מצד לצד פעולה זו יחד עם גמישות הקליפה מפוצצים את תאי השמן שנספגים ישירות בספוג. ברגע שהספוג רווי נוזלים סוחטים ואוספים את השמן.

תשרית תהליך ריכוך באמצעות השריה. זהו תהליך שהיה פופולרי ונפוץ מאוד בעבר כיום נחשב למעט מיושן. בשיטה זו טובלים פרחים ריחניים בשמן מומס וטהור למשך זמן, כך שהשמן האתרי יתמוסס בשמן. בתהליך מתפרקים גם רכיבים אחרים אל תוך השמן כמו שעווה טבעית ופיגמנטים. בסוף התהליך מסננים את השמן כדי להסיר את עלי הכותרת ופסולת אחרת. אז אפשר לחזור על התהליך עם פרחים טריים ועם אותו השמן שיצא לאחר הסינון. התוצאה שמתקבלת היא תמצית שומנית וריחנית. כאשר התמצית מתמצקת ניתן למצות את השמן באמצעות אלכוהול.

מיצוי באמצעות חומרים מסיסים. לוקחים את התמצית ומפרידים את השמן באמצעות ממס. מכניסים את התמצית לכלי זיקוק ומחממים אותה בחום עדין כזה שמספיק להרתיח את הממס אך אינו מספיק בכדי לבטל את המרכיבים הנדיפים המהותיים של השמן. כאשר מכינים שמנים אבסולוטיים השמן האתרי הקיים בתמצית נמס בחומר הלא נדיף שלה ובאלכוהול. מחממים מעט את התערובת עם מעט אלכוהול לטמפרטורה שמספיקה רק כדי להמיס אותו ומערבבים. שמן אתרי מתוך התערובת התמוסס אל תוך האלכוהול כמו כן גם כמות מעטה של השעווה והשמן. מצננים את התמיסה האלכוהולית הצינון גורם לזירוז של הממס בחומר הלא נדיף. לאחר מכן מסננים את התערובת האלכוהולית על ידי זיקוק וממשיכים לשמור על חום נמוך. בסוף התהליך נקבל שמן אתרי.

חשוב לזכור שכל הידע באתר מבוסס על שיטת הטיפול ארומתרפיה ואינו מהווה תרופה או תחליף לרפואה קונבנציונאלית.